אם לדבר בהרחבה, מתייחס גישור כאשר התקשורת בין שני הצדדים לא יכולה להתנהל בלי הגשר של אדם שלישי מי, עם הנאום שלו, מסייע הצדדים המעורבים בסכסוך לחפש חלופות ופתרונות אליו. גישור היא לכן: «מצב של התערבות של צד שלישי ניטרלי בין שחקנים חברתיים או מוסדיים רב-תרבותיות משמעותי למצבים חברתיים, שבו המקצועי נוטה המגשרים או קישורים בין שחקנים שונים או סוכנים חברתיים אלה על מנת למנוע ו/או לפתור או ננסח התנגשויות אפשריות, לשפר את התקשורת, אבל מעל כולם עם המטרה הסופית של עבודה לקראת דו-קיום בין-תרבותיים». בהתאם להיקף העבודה במעמד הצדדים בתהליך גישור, זה ניתן לומר כי ישנם סוגים שונים של תרופות, כגון גישור משפחה, תרבות, בין-תרבותיים, וכו '. גישור תרבותית כוללת של קבוצת פעולה לקידום האינטגרציה התרבותית של מהגרים והכללה שלהם בקבלה של החברה לרמה של מעמד שווה. יחד עם המימד האישי של הגישור ואז זה קולקטיבי, אשר כוללת קבוצות ואגודות, לספק שילוב חברתי אמיתי ואת עצמו. גישור, ולכן נחשבת, היא הנשמה של מדיניות הגירה ומוביל השילוב אותו, כי עומד בקצה של החלטות אלה, טבע רצוי פלייבק, לתהות על משמעות קיום של תרבות אחרת אנשים וכדי לזהות ולשלם ההפעלה שרשרת מעשיר ואת האפשרויות פונקציונלי. לא תמיד פרופ ליאור רוקח. גישור בין-תרבותיים מתרחש כאשר יש תרבויות שונות של קשר. זה תופעה מרובים, העדר מדגם אחד, צריך להתמודד עם סוגים שונים של הסכסוך כדי אשר חקרו אותו, כי המציאות החברתית אשר הם נרשמים, לעיתים במערכת היחסים שיש לשמור עם מנגנונים אחרים של רזולוציה. זה שינוי של יכולת גישור היא המפתח בום אתה מקבל היום. דמותו של הגישור הוא היום מלא ברבים, תופעה יחסית כי בספרד יש לא יותר מ 10 שנים. כאן זה צריך להיות ברור המפנה היקף גישור שמעניין אותנו אל אשר מתרחש «plurietnicos או בהקשרים רב-תרבותית» המדוברת Giménez Romero, בדרך כלל כתוצאה הזרימה של מהגרים, כלומר רוב הפעמים הנוכחות של מספר שפות, מערכות, ערכים ומודלים של תקשורתי. בעקבות Giménez Romero (1997:142): להבין את הקשרים חברתיים plurietnicos או גישור רב תרבותי או גישור בין-תרבותית – כמו: \"מצב של התערבות של צד שלישי, ועל מצבים חברתיים של רב-תרבותיות משמעותית, המכוון כלפי ההכרה של האחר ולא ב־1991 של הצדדים, תקשורת, הבנה הדדית, למידה, פיתוח של דו-קיום, ויסות קונפליקטים ותצהירים המוסדיים, בין שחקנים חברתיים ומוסדיים הבדיל etnoculturalmente».